• אין הזמן שם כפי שהוא כאן, על-פני כדור הארץ.  כל שבר רגע הולך שם על גלגל זמן אחר.  ולתושבי פלנטה זו לא היו שֵמות, לא היו להם הורים,  ולא היו להם ילדים.  הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן.   הם לא נולדו שם ולא הולידו... הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו.  השם שלהם היה המספר.        ק.צטניק

    אין הזמן שם כפי שהוא כאן, על-פני כדור הארץ.
    כל שבר רגע הולך שם על גלגל זמן אחר. ולתושבי פלנטה זו לא היו שֵמות, לא היו להם הורים, ולא היו להם ילדים. הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן. הם לא נולדו שם ולא הולידו... הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו. השם שלהם היה המספר.
    ק.צטניק

  • העבר לא עבר.  העבר עדיין כאן.

    העבר לא עבר. העבר עדיין כאן.

  • ניצולים, בני משפחות בני הדור השני והשלישי, מוזמנים לקחת חלק בהעברת המורשת. התגייסו להעלות את הסיפור של הניצולים ושלכם, אלו שגדלו בבית של ניצולים. תארו את חוויותכם וסיפורם של הניצולים. הצטרפו וכתבו בלוג או העלו את הסיפור של יקיריכם

    ניצולים, בני משפחות בני הדור השני והשלישי, מוזמנים לקחת חלק בהעברת המורשת. התגייסו להעלות את הסיפור של הניצולים ושלכם, אלו שגדלו בבית של ניצולים. תארו את חוויותכם וסיפורם של הניצולים. הצטרפו וכתבו בלוג או העלו את הסיפור של יקיריכם

  • אנחנו ניצולי בוכנוואלד, המשפחות, הדור השני והשלישי מבקשים להנציח ולתאר את שעבר עלינו ועל יקירנו במחנה המוות בוכנוואלד

    אנחנו ניצולי בוכנוואלד, המשפחות, הדור השני והשלישי מבקשים להנציח ולתאר את שעבר עלינו ועל יקירנו במחנה המוות בוכנוואלד

  • 1
  • 2
  • 3
  • 4

בחזרה לבוכנוואלד - יומן מסע 10.04.2015

בחזרה לבוכנוואלד - יומן מסע 10.04.2015

חג שני של פסח


קמנו, והתפללנו ללא מניין תפילת שחרית ומוסף של חג . לאחר מכן עשינו קידוש בחדר וירדנו לאכול ארוחת הבוקר. אותו היום היו במלון הרבה צוותי עיתונאות שצילמו וראיינו את הניצולים. אמנם לא נעים להצטלם בחג אבל נראה לנו שאנחנו פסיבים והעבודה שם נעשית על ידי צוותים לא יהודיים. צלם בשם Michale Bruder  צילם את אבא ושאל אותו מה המסר שלו כניצול.  אבא אמר "אחרי המקומות שהייתי בהם היבנתי שהמקום הכי טוב להיות בו הוא היכן שהמשפחה שלך נמצאת. Michael מפרסם את התמונות של באתר המוקדש לפרוייקט.  לאחר מכן יצאנו לטיול קטן באזור. מזג האויר היה מצויין והשמש זרחה. האויר היה קריר וצלול. הנקיון השלווה והשקט הקסימו אותנו. נכנסו למוזיאון הבאוהאוס . ווימר הייתה המקור של הסגנון וכאן פעל בית הספר לעיצוב בשנות ה-20 והשלושים שהשפיע כה רבות על הבנייה בתל אביב בראשית ימיה.

חזרנו למלון לארוחת הצהרים.  שם היכרנו כמה ניצולים אמריקאים. את סוזי וביתה רבקה וכמובן את הסבא הניצול מורי. נראה שלמשפחה זו יש מנוע טורבו היפר אקטיבי. הם מדברים וצוחקים.  אבא התחיל להתלוצץ ביידיש עם מורי. וסוזי חיפשה חתן לרבקה ביתה.  הרגשתי כל כך טוב לראות את אבא צוחק ומפטפט חולק את סיפורו ללא חשש בין אחיו לגורל.  אחרי קצת מנוחה. קמנו בשעה שתיים וחצי וירדנו לראיון עם עיתונאית גרמניה בשם  Gerline Somer . הראיון (תרגום גוגל לאנגלית) התנהל באנגלית. היא שאלה שאלות ואני שאלתי את אבא . אבא ענה בקיצור  ואני תרגמתי והרחבתי.  היא שאלה על אנטוניו קלינה ראש צריף 66 הצ'כי שהציל כתשע מאות ילדים. ולבסוף היא שאלה:"מה ההבדל בין גרמניה של היום לבין גרמניה של אז" אבא ענה ללא היסוס "השקט...היום הכל שקט כולם אדיבים וסובלנית לזולת. פעם זה לא היה כך"

הראיון עבר חלק ונראה לי שאבא היה מרוצה היות והוא לא נדרש לשאלות קשות כל כך. לאחר מכן כל הניצולים שהגיעו לאירוע התישבו על כסאות בגן ונראה היה שכל כלי התקשורת של ויימר הגיעו לסקר. במיוחד בלטו ניצולים אוקראינים ורוסיים שלבשו בגדי אסירים וניסו לתפוס כל פוזה אפשרית. גנרלים עטורי מדליות רוסיים ואמריקאים. ובטווח ניצולים יהודיים לבושים בפשטות. כמו במחנה נראה היה שגם כאן הניצולים הקומוניסטים מנסים להשתלט. לאחר מכן נכנסו לארוחת הערב הרישמית. אנחנו שומרים כשרות. המנות עבורנו הגיעו מפרנקפורט. ארוזות כשרות למהדרין. ואז המלצרים הביאו לנו יין כשר. כמו במלון מפואר המלצר קודם מציג את היין לפני האורח (לא חשוב שכל ערב זה היה אותו יין...) ואח"כ פותח לו. יין כשר אינו שונה במהותו מיין נסך שאינו כשר אלא בעובדה שכל הייצור מההתחלה ועד הסוף נעשה על ידי יהודים. יהודי גם אמור לפתוח את היין. לך תסביר למלצרית החביבה שאנו רוצים שהיא תחלץ את הפקק עד חצי הגובה ולאחר מכן אנו נפתח את היין. לאחר שהיא תפסה מה אנו מבקשים היא נהייתה ה"רבצן" שלנו והיא הינחתה את כל המלצרים לעשות בדיוק כך.
את הנאומים המרכזיים לא כל כך הבנו מאחר והם היו בגרמנית. שתי מילים חשובות כן למדנו: סוויבסטפ (סוכרזית) ושפריצך (סודה).

לאחר ארוחת הערב אבא היה עייף ואני יצאתי לצעדה ביחד עם אמיר גינסבורג בנה של חווה גינסבורג שהייתה באחד מתתי המחנות של בוכנוואלד.

 

המשך ליום הבא

בחזרה לבוכנוואלד - יומן מסע 11.04.2015
בחזרה לבוכנוואלד - יומן מסע 09.04.2015