שבת.
היום בעצם הוא יום השחרור אחד עשרה באפריל 1945. תפילת שחרית ומוסף ביחידות. קידוש וירידה לארוחת הבוקר. שם פגשנו שוב את מורי גולפינגר שהיה בדרך לעיר סמוכה על מנת להשתתף בתפילת יזכור. (יום טוב שני של גלויות). אחרי הארוחה יצאנו שוב לטיול קטן באזור. רוב המשתתפים יצאו אותו יום לסיורים בבוכנוואלד. אנחנו נשארנו במלון. יושבים ליד הנחל של ווימר מזג אוויר ממש נפלא
הברווזים מסתובבים מסביב.
אחרי הצהרים ישנו טקס בתיאטרון של ויימר. אנו פוסעים לתיאטרון שהיה בייתו של יוהאן סבסטיין באך אבל גם התיאטרון בו היטלר ישב וצפה בהצגות בתא מיוחד כשמסביבו מתנוססים דגלי צלב הקרס.
כמה נערים מהקונסרבטרויון המקומי מנגנים מוזיקת ג'אז משנות השלושים. נאומים נאומים. חלקם קשים להבנה. התרשמנו במיוחד מניצולה הונגריה בשם אווה (Eva Pusztai) שנולדה בדברצן בשנת 1925. בציון שישים שנה מישהו אמר אנחנו כבר זקנים לא בטוח שנהייה כאן בעוד 10 שנים. אווה אמרה "אני אהיה" היום אווה בת 89 כמדומני אך עם אנרגיה של בת 19. מאוחר יותר אבא התחיל לשוחח איתה בחדר האוכל וההונגרית העסיסית התגלגלה על הלשון תוך התפרצויות צחוק. חזרנו וסוף סוף עברה שבת ופסח והייתי יכול להתחבר לאינטרנט.