Super User has not set their biography yet

בחזרה לבוכנוואלד - יומן מסע 09.04.2015

בחזרה לבוכנוואלד - יומן מסע  09.04.2015
b2ap3_thumbnail_IMAG0543_20150419-203648_1.jpg
b2ap3_thumbnail_IMAG0665.jpg
 ערב חג שני של פסח 03:14 השעון מצלצל חושך בחוץ. אני קם במהירות מהמיטה ומתלבש. כל הבית מתעורר. ליסה קמה וגלעד קם. הוא יורד למרתף להעיר את סבא שישן אצלנו. מוקדם יותר בערב נסעתי לניר גלים בכדי לאסוף את סבא. גם חיים היה שם כדי לקבל כדורי דיובן שנגמרו לו. בקשתי מחיים להביא לי "כובע שואה" אותם כובעים קסקט מצחיקים אותם חבשו פעם. הוא הגיע עם מבחר כובעים אבל בחרתי את הכובע חום של אבא שלי. אני הולך להעיר את נועם שנמצא ברגילה אבל הוא כבר מוכן ליד האוטו. נוסעים מהר לנתב"ג מגיעים לטרמינל 1 המעלה בי זכרונות ישנים. פעם נהגנו לצאת רק מכאן והיה מאוד צפוף. היום הטיסות הזולות של UP יוצאות מכאן וזו הטיסה שהחברים בבוכנוואלד רכשו. לפחות אין כמעט אנשים והבידוק נעשה במהירות. אבא יושב בפינה ומכניס משהוא לבטן על מנת שיוכל לקחת כדורים. באוטובוס מביטים מסביב ורואים רק אנשים צעירים. "מעניין" חשבנו שיהיו כאן הרבה זקנים....
   המשך קריאה
  5507 Hits
5507 Hits

בחזרה לבוכנוואלד - יומן מסע 10.04.2015

בחזרה לבוכנוואלד - יומן מסע 10.04.2015
חג שני של פסח קמנו, והתפללנו ללא מניין תפילת שחרית ומוסף של חג . לאחר מכן עשינו קידוש בחדר וירדנו לאכול ארוחת הבוקר. אותו היום היו במלון הרבה צוותי עיתונאות שצילמו וראיינו את הניצולים. אמנם לא נעים להצטלם בחג אבל נראה לנו שאנחנו פסיבים והעבודה שם נעשית על ידי צוותים לא יהודיים. צלם בשם Michale Bruder  צילם את אבא ושאל אותו מה המסר שלו כניצול.  אבא אמר "אחרי המקומות שהייתי בהם היבנתי שהמקום הכי טוב להיות בו הוא היכן שהמשפחה שלך נמצאת. Michael מפרסם את התמונות של באתר המוקדש לפרוייקט .  לאחר מכן יצאנו לטיול קטן באזור. מזג האויר היה מצויין והשמש זרחה. האויר היה קריר וצלול. הנקיון השלווה והשקט הקסימו אותנו. נכנסו למוזיאון הבאוהאוס . ווימר הייתה המקור של הסגנון וכאן פעל בית הספר לעיצוב בשנות ה-20 והשלושים שהשפיע כה רבות על הבנייה בתל אביב בראשית ימיה. חזרנו למלון לארוחת הצהרים.  שם היכרנו כמה ניצולים אמריקאים. את סוזי וביתה...
   המשך קריאה
  6175 Hits
6175 Hits

בחזרה לבוכנוואלד - יומן מסע 11.04.2015

בחזרה לבוכנוואלד - יומן מסע 11.04.2015
שבת. היום בעצם הוא יום השחרור אחד עשרה באפריל 1945. תפילת שחרית ומוסף ביחידות. קידוש וירידה לארוחת הבוקר. שם פגשנו שוב את מורי גולפינגר שהיה בדרך לעיר סמוכה על מנת להשתתף בתפילת יזכור. (יום טוב שני של גלויות). אחרי הארוחה  יצאנו שוב לטיול קטן באזור. רוב המשתתפים יצאו אותו יום לסיורים בבוכנוואלד. אנחנו נשארנו במלון. יושבים ליד הנחל של ווימר מזג אוויר ממש נפלא הברווזים מסתובבים מסביב. אחרי הצהרים ישנו טקס בתיאטרון של ויימר. אנו פוסעים לתיאטרון שהיה בייתו של יוהאן סבסטיין באך אבל גם התיאטרון בו היטלר ישב  וצפה בהצגות בתא מיוחד כשמסביבו מתנוססים דגלי צלב הקרס. כמה נערים מהקונסרבטרויון המקומי מנגנים מוזיקת ג'אז משנות השלושים. נאומים נאומים. חלקם קשים להבנה. התרשמנו במיוחד מניצולה הונגריה בשם אווה (Eva Pusztai) שנולדה בדברצן בשנת 1925. בציון שישים שנה מישהו אמר אנחנו כבר זקנים לא בטוח שנהייה כאן בעוד 10 שנים. אווה אמרה "אני אהיה" היום אווה בת 89 כמדומני אך עם...
   המשך קריאה
  5356 Hits
5356 Hits

בחזרה לבוכנוואלד - יומן מסע 12.04.2015

בחזרה לבוכנוואלד - יומן מסע 12.04.2015
אאליעזר שמעוני מגיע חזרה לבוכנוואלד
אליעזר שמעוני - הדלקת נרות בבוכנוואלד
אליעזר שמעוני ליד בלוק 66
בעליה של בוכנוואלד
למרות שיום השחרור היה אתמול, היום נערך הטקס המרכזי. ארוחת בוקר היום הגיע קפואה. פסח עדיין נמשך במטבח ואנו ממשיכים לקבל מנות כשרות לפסח עם מצות..... הפעם נוסעים באוטובוס חזרה לתיאטרון. נראה לי שברגל יותר מהר. בדרך רואים המון משטרה וכוחות בטחון. בטקס שוב נאומים עם תרגום סימולטני. קצת קשה להקשיב בגרמני אח"כ לקבל תרגום באנגלית כדי שאני אוכל לתרגם בעברית.....בכל אופן נשיא האיחוד האירופי דיבר יפה ואמר בניגוד למה שאובמה אמר: היהודים בצרפת בהיפר כשר נרצחו היות והם היו יהודים. זה די ברור אבל ברור שאין לו הרבה כח. לא נשארנו עד לסוף כי קשה היה להבין. חזרנו ברגל לארוחת צהרים זריזה כי ההסעה למחנה עומדת לצאת בקרוב. עולים על אוטובוס למחנה בוכנוואלד. האוטובוס עוזב את ויימר ומתחיל בעליה. אבא נדרך. "אתה רואה את העלייה הארוכה" הוא אומר. מגיעים לפסגת ההר האוטובוס עובר על פני רציף הרכב,  בו אבא הגיע לפני 70 שנים,  ומגיע לשער של המחנה.   אבא...
   המשך קריאה
  6447 Hits
6447 Hits

בחזרה לבוכנוואלד - יומן מסע 13.04.2015

בחזרה לבוכנוואלד - יומן מסע 13.04.2015
קרמטוריום בוכנוואל אז והיום
אליעזר שמעוני בוכנוואלד
יום שני גם אני וגם אבא ישנו חזק והתעוררנו יחסית מאוחר. "אבא אוספים אותנו עוד חצי שעה" . אנו יורדים מהר לאכול ובכוונה פותחים שולחן חדש כדי לא להתעכב בשיחות ארוכות. בשעה 9:10 מגיעים ללובי. פרדריקה מצוות האירוע אומרת לנו שהנהג של הרכב יאסוף אותנו רק עוד חצי שעה. אני אומר לה שזה לא טוב לנו כי אנחנו צריכים לחזור בזמן בשל הרצאה בבית הספר מאוחר יותר. עוברות כמה דקות והיא מגיע אלינו ואומרת "אני לוקחת אתכם עם הרכב שלי" נכנסים לאאודי שלה. היא לא מדברת הרבה. רק מספרת כמה זמן היא בעבודה ושהיא למדה היסטוריה ושהיא התחתנה לא מזמן. אחרי מספר דקות אנו יוצאים מהעיר ומתחילים בעליה התלולה לכיוון בוכנוואלד. פרדריקה חונה את הרכב לפני בניין משרדים גדול ואומרת "כאן הייתה המפקדה של ה- SS " בחוץ ממתין לנו טורסטן – העובד בארכיון ומעשן סיגריה. אנו נכנסים לבניין . צמרמורת עוברת בגבי. מסדרון ארוך המון דלתות הכל בקווים ישרים....
   המשך קריאה
  6404 Hits
6404 Hits

אליעזר שמעוני - Deszo Houser - 1 ילדות בהונגריה

אליעזר שמעוני - Deszo Houser - 1 ילדות בהונגריה
קוראים לי שמעוני אליעזר. שם משפחה קודם: האוזר. נולדתי ב־ 1928, בהונגריה, ב-פלדברה (Feldebro).  גרנו מאז שאני זוכר את עצמי בנירבטור (Nyirbator).  הורי:  אבי קוראים לו חיים שמעון עוזר האוזר, ואימי, ז״ל קוראים לה ברכה קירשבלום. היינו משפחה בת שבעה ילדים. סבא וסבתא מצד אימי גרו גם כן בנירבטור. נירבטור, כידוע, הייתה עיירה, או יותר נכון, עיר שהייתה בה קהילה אורתודוכסית די גדולה, על יד האורתודוכסים התקיימו גם ניאולוגים, אבל לא היה שום קונפליקט ביניהם. גם הם היו יהודים. העיירה בשבת ובחג תמיד שקקה חיים, אפשר היה לראות יהודים. היה בית כנסת מרכזי גדול לשתי הקהילות, והיה עוד בית כנסת בחצר של תלמוד התורה, שקראו לו ״קלוז", זה לחסידים יותר;  חוץ מבתי־הכנסת הקטנים של הרב, ובבתים הפרטיים, מרוחקים, שבלילות שישי התפללו שם. היה תלמוד תורה, כמו שהזכרתי, די גדול, עם חצר ענקית, מטופחת, בית ספר יהודי -שש כיתות, והמשך - החובה הייתה אז תשע כיתות ־ בהמשך למדו בבתי ספר...
   המשך קריאה
  5044 Hits
5044 Hits

אליעזר שמעוני - Deszo Houser - 2 גירוש לגטו

אליעזר שמעוני - Deszo Houser - 2 גירוש לגטו
  בתחילת דברי ־ להזכיר - שלכל אורך הדרך, מאותו הזמן - היום אנחנו יודעים, שכל הפעולות נעשו ביום שבת, בעצם ימי שבת, או בליל שישי ־ ואנחנו יודעים את זה גם מתוך ניסיון. לכל אורך הדרך. במחנות גם. עד שבשבת אחת... כמובן ההורים וכולם ידעו בדיוק את התאריך של שבת, שכולם היו צריכים להתאסף ברחוב של הבית כנסת. זה היה רחוב שהיו שני בתי הכנסת המרכזיים של העיירה, אמרו כמה קילו לקחת, כמה מרשים לקחת, ומה לקחת. חלק של הדברים, דברי ערך, מה שיכלו אז קצת לקחו, אבל לא היה לזה ערך בכסף, אבל בכל זאת לקחו קצת, אולי בכל זאת נצטרך קצת בדרך את הדברים האלה, חלק קברו באדמה, וחלק גדול עטו השכנים -הם שמחו לאיד, הם הבטיחו: תבואו חזרה, תקבלו אח הכל חזרה, אנחנו נשמור לכם. אבל לאמיתו של דבר אנחנו יודעים מה עלה בגורל כל הדברים האלה. הגיעה השבת המיועדת, הלכנו, התאספנו אימא, שלושה אחים, שתי...
   המשך קריאה
  4806 Hits
4806 Hits

אליעזר שמעוני - Deszo Houser - 3 טרנספורט לאושוויץ בירקנאו

אליעזר שמעוני - Deszo Houser - 3 טרנספורט לאושוויץ בירקנאו
אליעזר שמעוני בבירקנאו 1999
  שוב פעם בשבת. לקחו אותנו, העמיסו אותנו לקרונות, דחסו אותנו לקרונות סגורים. אותו זמן התחיל להיות כבר חם, ובמיוחד כשממלאים קרונות סגורים עם חלונות קטנים לאוורור שיש בקרונות האלה אז יכולים לתאר לעצמנו מה היה שם. דחסו אותנו. ומה שהלך בדרך קשה לתאר את הצרחות, הכאבים, התינוקות, החולים, הזקנים, קשה לתאר את ההרגשה של כולם , ועוד יותר קשה לתאר אנשים שלא מקבלים לשתות במשך הנסיעה. אני לא זוכר כמה זמן לקחה הנסיעה לשם, לא זוכר בדיוק את התאריך. אני רק יודע כשהגענו לבירקנאו ־ הגענו שלוש רכבות. אנחנו היינו באמצע. רכבת אחת מאזור Mátészalka , זה היה קרוב לנירבטור, ורכבת שניה מ- Sátoraljaújhely (אוהלי) קצת רחוק. ואנחנו מנירג'האזה. שלוש רכבות האלה. זה ליווה אותי כל אורך הדרך עם מפגשים של אנשים ממחנות שונים.  הגענו לבירקנאו. עמדנו שם כל הלילה. ניחושים היו, הצצות היו, לא ראו שום דבר מהרכבות. בבוקר התחילו לפנות את הרכבות. רכבת הראשונה בצד שמאל -...
   המשך קריאה
  5617 Hits
5617 Hits

אליעזר שמעוני - Deszo Houser - 4 אושוויץ Buna I.G. Farben

אליעזר שמעוני - Deszo Houser - 4 אושוויץ  Buna I.G. Farben
Shimoni-family
אליעזר שמעוני באושוויץ
 Buna I.G. Farben
  אחרי שלושה ימים - זה היה שוב בשבת ־ אספו אותנו לא זוכר בדיוק כמה היינו, קבוצה די גדולה, וצעדנו לעבר אושוויץ. כמובן, ברגל, אני מניח שזה. לא כל כך רחוק משם, אני לא יודע אפילו כמה ק״מ, הגענו לאושוויץ, באושוויץ שיכנו אותנו בבניינים גבוהים, אדומים, עם קומות, בנייני לבנים, שם עשו בדיקות, רישומים, קעקעו את המספרים על הידיים, באותו לילה עשו גם לי את המספר. המספר שלי: A5956. היינו כמה ימים באושוויץ, ומשם שלחו לכל מיני מפעלים ומקומות לעבודה. כל אלה שעברו את הרישומים האלה באושוויץ. אני - אחרי שגמרנו באושוויץ - שוב בשבת, סידרו אותנו בסך, והתחלנו ללכת ברגל. הלכנו למונוביץ'. מונוביץ' זה מחנה עבודה, מסודר, יפה, ושוכן ליד מפעלי בונה, או בשם שמוכר יותר: Buna I.G. Farben. המחנה הזה היו בו כ-13,000 אסירים יהודים, פוליטיים, גרמנים, רוסים, אוקראינים, כל הלאומים. המחנה הזה היה ממש מחנה עבודה למפעל היו שם צריפים המיטות היו בנות שתי קומות, לא...
   המשך קריאה
  5808 Hits
5808 Hits

אליעזר שמעוני - Deszo Houser - 5 צעדת המוות ל-גלייביץ'

אליעזר שמעוני - Deszo Houser - 5 צעדת המוות ל-גלייביץ'
Prisoners being transported in open freight cars, winter 1945 © Fritz Bauer Institute (APMO Collection / Auschwitz-Birkenau State Museum) Prisoners being transported in open freight cars, winter 1945 © Fritz Bauer Institute (APMO Collection / Auschwitz-Birkenau State Museum)
  העסק הזה נמשך עד 14 בינואר 1944, ואז כנראה ־ אנחנו ידענו כל הזמן שהרוסים עומדים בשערי ורשה, ועמדו, עמדו, ועמדו כשלושה חודשים, ואז היו עיקר הניסיונות בריחה של האוקראינים. הם חשבו שהרוסים כבר כאן, והם יכולים בקלות לעבור את הקווים זה נמשך עד 14 בינואר. ב־14 בינואר, כנראה, בכל זאת התערבו הרוסים, ואז התחילו לפנות אותנו מהמחנה. אספו את כל האנשים הבריאים, אלה שמסוגלים ללכת. זה היה חורף קשה ,לתאר את החורף ההוא של 1944, ינואר. עם סופות שלגים. חורף קשה מאוד. בקור עז התחלנו ללכת, אני לא יודע כמה, 8000, 9000 איש מן המחנה שלנו. הפינוי היה לא רק מן המחנה שלנו. זה היה מאושוויץ, וזה היה מכל הסביבה התחלנו ללכת לעבר גלייביץ' (Gleiwitz). ,במחנה נשארו החולים, או אלה שלא יכלו ללכת. מאוחר יותר נודע לנו, שמעט מאוד השתחררו בבונה, את רובם חיסלו במחנה. היו גם כאלה שהרוסים שיחררו מהמחנה. הלכנו בסך לעבר גלייביץ'. בגלייביץ' הייתה תחנת...
   המשך קריאה
  5977 Hits
5977 Hits

אליעזר שמעוני - Deszo Houser - 6 הגעה לבוכנוואלד

אליעזר שמעוני - Deszo Houser - 6 הגעה לבוכנוואלד
כרטיס עבודה הכולל את תאריך העברה למחנה הולצן
בויימאר שוב פעם עמדנו די הרבה זמן עד שיכולנו להיכנס לתחנה, מפני שהיה הפצצות, ואי אפשר היה להמשיך. מויימאר היה צריך לנסוע קרונית קרונית עד בוכנואלד, בגלל הגובה והשלג הקטר לא הצליח לעלות . בבוכנואלד התקבלנו שם. הינו עם הרבה מחנות, הרבה אנשים. בתקופת השיא היו שם   כ 90 אלף איש, אסירים. היו שם שני מחנות. בזה של הילדים. זה היה נוער כמונו, בני 15, 16, 17.    הגעתי לצריף 66 גם כן של ילדים. אני זוכר זה היה רחוק מן הכניסה, בפנים לגמרי, אחרי המחנות של המבוגרים. בבכואנוואלד מצאתי את אחי יהודה.  בכל המחנות. לא איתי בצריף. הוא היה יותר מבוגר ממני סך הכל פחות משנתיים. הוא היה חלשלוש, אבל אני הצלחתי להחזיק אותו לכל אורך התקופה הזאת, תמכתי בו עם אוכל יום יום, ורוחנית. משך המסע הזה מבונה עד בוכנוואלד   נפרדו דרכנו. לא ידענו אחד מהשני. ואני כל הזמן חיפשתי, ולא העליתי כלום. בבוכנואלד, שהגעתי למחנה ילדים, ־   לא...
   המשך קריאה
  4787 Hits
4787 Hits

אליעזר שמעוני - Deszo Houser - 7 חזרה להונגריה ועליה לארץ

אליעזר שמעוני - Deszo Houser - 7 חזרה להונגריה ועליה לארץ
אליעזר שמעוני בקפריסין
מעפילים על סיפון
אליעזר שמעוני
בסוף מרץ - התנאים, כמו שאמרתי, נוראים ־ בוץ, גשם, עבודה קשה, אוכל חלש. בסוף מרץ פינו אותנו חזרה לבוכנואלד. זה היה כבר במכוניות. וראינו לכל אורך הדרך צבא, צבא, צבא, ומזה הבנו כבר שהעסק הולך לקראת הסוף. סוף מרץ הגענו לבוכנוואלד. מה שהיה שם קשה לתאר: כמויות כאלה של אנשים, מסות של אנשים שהביאו לשם. קשה לתאר. ושוב ... איתרתי קודם כל את אחי, איך שהגעתי חזרה, מצאתי אותו. בימים הבאים הייתה. אנדרלמוסיה שקמה לתאר. יום אחד מודיעים לנו - בגרמנית כמובן ־ ברמקולים: ״זמטליכה יודן אנסרסן״ - באפל מלץ. וכמובן התחילה שם פניקה, והתחילו להתחבא אנשים מתחת לצריפים. הצריפים עמדו על רגליים. ניסו בכוח לאסוף את האנשים. זה לא הלך. אז התחילו בשיטה אחרת: לא נתנו אוכל. אנשים התחילו להיות רעבים. ואמרו: כל מי שיצא לטרנספורט לעבודה, יקבל אוכל, ושם יהיה אוכל מבושל. כאן יקבלו לחם ונקניק, ועוד משהו, וילכו לעבודה לטרנספורט. אז כמובן הרבה אנשים התפתו, הרעב מביא...
   המשך קריאה
  7380 Hits
7380 Hits

דמעות על כיסא של אליהו

דמעות על כיסא של אליהו
ב' אלול התשע"ו. היום זכיתי להכניס בבריתו של אברהם אבינו את נכדי הראשון.  ההתרגשות רבה במיוחד לאור העובדה שלראשונה בחיי נבחרתי כסבא בפעם הראשונה לשמש כסנדק. לאחר כל ההכנות הקהל מתכנס והשעה היעודה לברית מגיעה וחולפת. המוהל מתמהמה. אני מתקשר לשאול מה קורה והוא אומר לי "אני חולה" אמרתי "מה?" ווהלב מחסיר פעימה.. הוא חוזר ואומר "אני חולה". "רק רגע" אמרתי לו ואני יוצא מהיכל בית הכנסת למקום שקט יותר ואז שמעתי יותר  טוב טוב "אני חונה" הוא אומר.   לאחר שמתחילים מכבדים את הסבתות רבות ואני מבחין שאימי קורנת מאושר. אני כל כך שמח לראות אותה כך לאחר כל כל הרבה שנים של סבל ודכאון. הברית מתקדמת כמו הרגשות, הברכות וברית עצמה. ישנם סנדקים שלא מתבוננים - אני לא מתרגש ממראות שכאלו ועוקב אחרי עבודת המוהל. ואז מגיע שלב של שינוי בפרדיגמה שיגרום לי לבכות כל הערב. ויקרא שמו בישראל "לביא יהודה הכהן". ידעתי שביתי רוצה להוסיף שם על...
   המשך קריאה
  1304 Hits
1304 Hits